החלטה בתיק רע"פ 4025/14

1.             לפני בקשה למתן רשות ערעור (ולצידה גם בקשה לעיכוב ביצוע) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ת' נאות פרי), שניתן בתאריך 12.5.2014, ב-ע"פ 41356-04-14, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ע' קוטן), ב-תו"ח 35631-02-10, מתאריך 13.3.2014, שבה נתקבלה בקשתה של המשיבה (מתאריך 31.12.2013) להארכת מועד לביצוע צו הריסה, לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה).

           אביא להלן את הנתונים הנדרשים להכרעה במכלול.

2.             בתאריך 18.9.2003 ניתן בבית משפט השלום בחדרה הנכבד צו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239ו לחוק התכנון והבניה, וצו למניעת פעולות לפי סעיף 246 לחוק האמור. הצו ניתן ביחס לבית מגורים שהמבקש בנה, ללא היתר בניה ובניגוד לייעוד המותר, בשטח של 300 מ"ר, בקרקע חקלאית (על פי הכרזה שפורסמה בי.פ. מס' 3504, מתאריך 30.11.1987; הידועה כגוש: 20315, חלקה 9), הסמוכה ליישוב אום-אל-פחם.

3.             בתאריך 7.12.2003 הוגש כנגד המבקש כתב אישום (ת.פ. (חד') 2682/03), המייחס לו ביצוע עבירה של בנייה ללא היתר, בניגוד להוראות התוספת הראשונה לחוק (לפי סעיפים: 145, 156(א), 204(א)(ג), 205, 208, 218, 219 ו-221 לחוק התכנון והבניה וכן סעיפי חלק א' ופרקים ד' ו-ה' לחוק העונשין, התשל"ז-1977). בהמשך, לאחר הליך של ערעור, הורשע המבקש באישומים שיוחסו לו, ובתאריך 26.3.2007 נגזר דינו. במסגרת גזר הדין הוטל על המבקש, בין היתר, צו להתאמת המבנה לתוכניות ולהיתרים החלים על האזור, לרבות בדרך של הריסה, וזאת תוך 18 חודשים מעת מתן הצו. עוד נקבע כי במידה והמבקש לא יהרוס את המבנה בפרק הזמן שנקבע - תהיה הועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה רשאית להרוס את המבנה בתוך 3 חודשים נוספים (קרי: עד סוף חודש דצמבר, שנת 2008).

           צו ההריסה לא בוצע.

4.             משהצו לא בוצע והשימוש החורג בקרקע לא הופסק, הוגש, בתאריך 18.2.2010, לבית משפט השלום בחיפה, כתב אישום נוסף נגד המבקש (תו"ח 35631-02-10), המייחס לו ביצוע עבירות של: אי קיום צו בית משפט (עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה), שימוש בלא היתר במקרקעין (עבירה לפי סעיף 204(א)+208 לחוק התכנון והבניה), שימוש חורג במקרקעין (עבירה לפי סעיף 204(ב)+208 לחוק התכנון והבניה), וכן שימוש חורג בקרקע חקלאית (עבירה לפי סעיף 204(ג)+208 לחוק התכנון והבניה). בתאריך 14.10.2010 נגזר דינו של המבקש, והוא הצטווה להרוס את המבנה עד לתאריך 1.5.2011 (להלן: צו ההריסה).

           יחד עם זאת הוסיף בית המשפט השלום וקבע כי במידה והמבקש לא יבצע את הצו - תהא הועדה המחוזית לתכנון ולבניה רשאית לבצעו, החל מתאריך 1.9.2011, ועד בכלל - קרי: ללא הגבלת זמן.

           ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי - נדחה (ברכיב זה).

5.             בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה, מכוח סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, שהוגשה על ידי המבקש בתאריך 24.5.2015 - נדחתה על ידי בית משפט השלום הנכבד, בתאריך 26.10.2011. בגדרי ההחלטה האמורה נקבע כי המשיבה תוכל לבצע את הצו רק החל מתאריך 18.12.2011.

           ערעור שהגיש המבקש, בתאריך 15.12.2011, לבית המשפט המחוזי בחיפה, על ההחלטה הנ"ל - נדחה בתאריך 7.2.2012.

6.              בעקבות פסק-הדין שניתן ב-רע"פ 2889/08 מדינת ישראל נ' נועמן ג'האד (1.3.2012) (להלן: עניין ג'האד), פנה המבקש, בתאריך 15.4.2012, לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בעתירה להורות למשיבה להימנע מביצועו של צו ההריסה (עת"מ 8965-04-12). העתירה נדחתה בתאריך 24.10.2012, תוך שבית המשפט מציין כי הוא "אינו יכול שלא להשתאות נוכח עזות המצח" של העותר (והעותר הנוסף באותו תיק), וכי הביטוי "חוסר ניקיון כפיים" - "הוא ביטוי העושה חסד עם התנהלותם".

7.             בתאריך 20.2.2013 נדחה על-ידי הרכב בראשות נשיא בית משפט זה, א' גרוניס, ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד, אך נקבע כי "ביצועם של צווי ההריסה יעוכב למשך 60 ימים מהיום" (ראו: עע"מ 8502/12 אגבאריה נ' מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה (20.2.2013) (להלן: עניין אגבאריה 1)).

8.             בתאריך 23.4.2013 הוגשה על ידי המבקש בקשה נוספת להארכת מועד לביצוע צו ההריסה, מכוח סעיף 207 לחוק. הבקשה נדחתה לאחר שנקבע כי אין "אופק תכנוני" לקבלת היתר בנייה למבנה ולא קיים טעם טוב לעיכוב ביצוע הצו.

9.             ערעור שהגיש המבקש על ההחלטה האמורה נדחה בתאריך 12.8.2013, על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד, תוך שנקבע כי: "המשיבה רשאית לבצע את צו ההריסה תוך 60 יום מהיום [קרי: עד לתאריך 12.10.2013 - ח"מ] וכל זאת על חשבון המערער. למניעת ספק מבוטל כל צו עיכוב ביצוע שניתן עד היום".

10.          בתאריך 16.10.2013 דחה בית משפט השלום הנכבד בקשה שהגיש המבקש לעיון מחדש בהחלטה מתאריך 17.6.2013, בציינו כך: "לא שוכנעתי כי היתר בניה נמצא בהישג יד... הועדה הדנה בסוגיות השונות [וועדת ההיגוי במשרד הפנים בעניין תוכנית המתאר אום אל פחם - ח"מ] עושה מלאכתה נאמנה, אך אין באמור בדיוניה כדי להצביע על קבלת היתר בניה למבנה אליו מתייחס הצו תוך פרק זמן סביר".

בקשות המשיבה להארכת מועד לביצוע הצו מכח סעיף 207 לחוק

11.          בתאריך 1.10.2013 (12 ימים לפני המועד האחרון לביצוע הצו) הגישה המשיבה לבית משפט השלום בקשה להארכת מועד לביצוע צו ההריסה, עד לתאריך 1.1.2014, וזאת מכח סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, המורה כך:

"207. בית המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיפים 205 או 206 ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו, ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן".

           בהחלטה מתאריך 10.10.2013 קבע בית משפט השלום הנכבד, בין היתר, כי: "...על יסוד האמור בבקשת המבקשת ובתגובתה הנוכחית, וגם על מנת שלא לחסום בפני המשיב אפשרות למצות את זכותו לערער, אני מורה כמבוקש...".